את גופי (אלעד גורפינקל) מאמן כושר, מעסה מנוסה ותלמיד במסלול האוסטיאופטיה של וינגייט, אני מכירה מזה למעלה מחמש שנים. יחד למדנו לטפל בשיטת טריגר פוינט אצל טל זיו מ”פאשיקום” ושנינו נחשפנו שם לאחד המשפטים הכי מכוננים בחייו של מאמן ומעסה: המשפט “לדעת לגעת”. ואכן כשבאים לגעת בגוף של אדם אחר הכי חשוב לדעת לגעת בו.
מאת: ד”ר קארן לרנר – פסיכולוגית קלינית
לא במקרה המלה לדעת קשורה למודעות, שאנשי הטיפול הנפשי מקדמת פרויד מעמידים עליה את בסיסה של הפסיכותרפיה. כשהמטפל מודע לעצמו הוא יוכל לסייע למטופל שלו להיות מודע לעצמו. היום ידוע כבר שמודעות היא בראש וראשונה חוויה. ידיעה הבאה מתוך התנסות המבוססת על חוויה גופנית נפשית. כשמטפל בא לגעת בגוף הוא בפועל נוגע גם בנפשו של המטופל שלו ולכן חשוב כל כך שיהיה מודע כיצד לגעת באופן שלא יכפה בכוח על המטופל לחוות תהליכים נפשיים בטרם עת.
דוגמא למגע שנוגעים בלא לדעת
חברה שלי קיבלה יום אחד שובר לעיסוי איכותני כמתנת יום הולדת באחד מבתי המלון היוקרתיים. היא תיארה כיצד המעסה שהציג את עצמו כמטפל של גוף נפש, החל להחמיא לה, ויחד עם זאת החל גם להשמיע הערות ביחס למצבה הנפשי אותו תיאר כתקוע ביותר, לפי מה שהוא חש בגופה. הוא אף ניבא שהיא סובלת מכאבי ראש קשים (בעוד שלה לא היו כאלה) והעיר עוד הערות “מקצועיות” בנוגע למצבה הנפשי והגופני הקשה. את תהליך העיסוי שלו ביצע בשיטה של לחיצות חזקות ביותר על אבריה. בפועל הוא ממש סחט אותה סחיטה גופנית. משהסתיים העיסוי החל להתפתח אצלה כאב באזור הגב התחתון והאגן. בנוסף לתחושות הגופניות הלא נעימות ואף כואבות, היא התחילה להרגיש מוצפת ברגשות שליליים. כך היא הרגישה לפתע שהיא חסרת ערך וחשה דכדוך רב. בחוויה הכוללת שלה היא תיארה את עצמה כאדם מעורער נפשית למשך יומיים.
רק לאחר כיומיים כעת ששיתפה אותי בחוויה הלא נעימה שעברה ובתחושות שהיא חשה, נפל האסימון. יחד התחלנו להבין את מה שקרה. העיסוי המסוים והמגע המסוים שחוותה חברתי על ידי אותו מעסה זר היה עיסוי במהלכו חשה כאילו גופה היה חפץ והיא אינה אדם חי. בחוויה שלה המעסה ניסה לתקן אותה כאילו הייתה מכונה, מבלי לצור עמה קשר, ומבלי לשאול אותה ולבדוק מה נכון לה ובהתאם לכך לדעת כיצד לגעת בה.
נפשו ואישיותו של האדם נמצאת בשרירים ובמעטפות השרירים (פאשיה)
המעסה שבסיפור הבין אולי שהנפש מגולמת בתוך שרירי הגוף אך כשטיפל בגופה של חברתי לא פעל בהתאם להבנה זו. הוא לא ידע להתייחס אליה באופן שמכבד אותה.
למרות שגישות עיסוי שונות מתייחסות לכך שקיים קשר בין הגוף לנפש, מעט מעסים עוסקים בפועל בהבנת הביטויים של הנפש בשרירים. ובגדול מעט כוללים בעבודתם את ההבנה שאישיותו של האדם גלומה בטונוס או במצב האנרגטי של השרירים והפאשיה שלו. מרבית המעסים מתמקדים בשחרור של מתח גופני בעזרת המגע הפיזי בלא שהם יודעים את המשמעות הנפשית והרגשית הקשורה לאזורי הגוף בהם הם נוגעים.
השאיפה לפרק את החסמים הנפשיים שבשרירים בגישתו של אבי הפסיכותרפיה הגופנית וילהלם רייך
וילהלם רייך היה הראשון שהבין את חשיבותו של הקשר בין שרירי הגוף לתהליכים הנפשיים והרגשיים. רייך הנחשב לאבי הפסיכותרפיה הגופנית (Body psychotherapy) היה מתלמידיו הראשונים של פרויד. כמי שפעל בראשית ימיה של הפסיכואנליזה, היה חלוץ ונועז בגישתו כשסבר ששרירי הגוף מושפעים מהמצבים הנפשיים להם אנו נחשפים מראשית ילדותנו. הוא טען ששרירי הגוף מגיבים למצבים הנפשיים מהילדות, מתכווצים ומתעצבים בהתאם להם. הגוף של בני האדם מתעצב איש איש בהתאם להשפעות ולמצבים הנפשיים שהאדם חווה מרגע הולדתו. כל זה משפיע על תנוחות הגוף, אם תהיינה שמוטות יותר או זקופות, גמישות יותר או נוקשות. תנוחות הגוף של האדם מבטאות בעצם את אישיותו.
רייך התמקד בעיקר בשחרור של חסימות רגשיות דרך פירוק מתח גופני שקשור לרגשות ולתנועות ספונטניות, בכדי להגיע אל אנרגיית החיים (אורגון) שברקע. החסימות הרגשיות היו הגנות אופי או מבנים, שנגלו בתוך השרירים המכווצים שהתעצבו והתכווצו בהתאם לסיטואציות שונות במהלך החיים. הוא דיבר על שריון גופני שיש לכל אדם ושהנו מבנה הגנתי נפשי ייחודי לכל אחד. רייך חשב שצריך היה להיפטר מהשריון או מההגנות או לפרק אותן משום שהן מסלפות את אנרגית החיים המקורית שאתה נולד האדם. הוא לא ראה את ההגנות או את האגו של האדם כדבר חיובי, אלא כמכשול לאנרגיה הבריאה המקורית הטמונה בו.
פסיכותרפיה גופנית בשם בודינמיק-אנליזיס (Bodynamicanalysis), לפיה לא צריך לפרק את הגנות הגוף-נפש בכדי להגיע לאיזון גופני נפשי
מאז ימי רייך עברו הרבה מים בעולם הטיפול הפסיכותרפי דרך הגוף. גישות רבות שמרו על הקו המנחה בגישתו שיש לערער את ההגנות או את השריון הגופני, ולפרק את המתח הרגשי ואת הכעסים האגורים בשרירים. בצדן התפתחו גישות חדשות עם כיוונים אחרים, שהקפידו לשמור על איזון גופני נפשי על מנת שלא לערער את נפשו של המטופל, ולא התמקדו בפירוק החסימות האנרגטיות או בפירוק השריון הגופני. אחת מגישות אלה היא בודינמיק אנליזיס, אותה למדתי בשנים האחרונות בדנמרק, יוון וברזיל.
היוצרת של פסיכותרפיה גופנית התפתחותית זו היאליזבט מרקר, בעבר לולינית, מעסה וממנהלות המכון לרלקסציה בקופנהגן דנמרק. מרקר הבינה שבתהליך ההתפתחות הנפשית והגופנית של האדם החל משלב העוברות, שרירי הגוף מגיבים בשתי צורות למצבים נפשיים ורגשיים או לגורם מלחיץ או מאיים מבחוץ. או שהשריר הופך למוותר ובאופן פיזי הופך להיות סמרטוטי באפיו (טונוס שריר במצב היפו) או שהשריר עוצר או בולם בתגובה למצב של סטרס על ידי שליטת יתר נוקשה (טונוס השריר נמצא במצב היפר). שריר שלא מתפשר לשום כיוון מפתח גמישות ואלסטיות. התנועה שקשורה לשריר וכן המשאב הפסיכולוגי הקשור לזיכרונות הנעימים הקשורים להפעלת השריר מינקות נשארים זמינים לילד ואינם חסומים. ככל שהשריר גמיש וקרוב יותר לאלסטיות, כך האדם יהיה יותר מודע לתמות הפסיכולוגיות הקשורות לאותו שריר. ילדים שגדלו באווירה נפשית תומכת וחמה, ששמרה עליהם ממצבי סטרס ואיום על הקיום, נטו יותר לפתח שרירים אלסטיים וגמישים באופיים.
על פי ליזבט מרקר אישיות האדם המתפתחת משלב הרחם, מוטבעת בתוך שרירי הגוף, לפי שלושה מצבי תגובה של שרירים: היפר, היפו וניוטראל (גמיש). אלה יעצבו את אישיותו של האדם ואת יכולתו להגיב נפשית בסיטואציות שונות של החיים. אלה יעצבו גם את תנוחות הגוף היותר קבועות של האדם, אם יהיה זקוף יותר, או שמוט יותר, או אם יהיה מחובר למרכז שלו, או שמא ירחף באופן מנותק מן הקרקע, או שמא יהא מעוגן בקרקע ועומד עליה באופן יציב.
במחקר בן שנים שערכה יחד עם עמיתיה – חבורת מעסים שפיתחו פסיכותרפיה גופנית, גילתה מרקר שמונה שלבי התפתחות, בהם מגיחים לעולם בכל שלב שרירים שונים שקובעים את התנועות של הילד. היא זיהתה 11 פונקציות אגו הנפרשות לאורכם של שמונת שלבי ההתפתחות הללו. לדבריה לכל אדם יש פרופיל אחר בהתאם לשלבי ההתפתחות ופונקציות האגו. בשיטת התרפיה הגופנית שהיא פתחה בשונה מרייך, מושם דגש על ויסות הדרגתי גופני נפשי ויש הימנעות מפירוק פיזי דרסטי של חסימות רגשיות.
חשוב להבין שלגעת בגוף פירושו לגעת בנפש- חשוב להבין שהשמירה על כבודו של האדם הינה תנאי הכרחי לטיפול נכון דרך הגוף
זוהי הבנה הכרחית ההבנה שאישיותנו ונפשנו מוטבעות בשרירים. זוהי הבנה הכרחית שעל מעסים לכלול אותה בגישתם בבואם לגעת בגוף של אדם הבא לקבל עיסוי. ההבנה שהגוף הוא הנפש היא גם ההבנה שאין לגעת באדם המטופל בלי לשמור על כבודו.
לשמור על כבודו של האדם המגיע למפגש טיפולי עם המעסה הוא תנאי הכרחי שאסור לדלג עליו. לדעת כיצד לגעת בגופו ובשריריו של אדם זה גם לדעת כיצד לגעת בנפשו ובכבודו. לכן, כשמעסה או מאמן בא לגעת בגופו של הקליינט שלו, אל לו להתפשר, אסור שיפעל ממקום של שיקולים זרים, וחשוב שיפעל מתוך טובת המטופל בלבד.
