מגזין כושר ובריאות גוף1

האם אני בכושר?

מערכת גוף1

כושר גופני ירוד נקשר לרוב עם השמנה, תחלואה ותמותה. האם את בכושר? האם אתה בכושר? איך תדעו מה מידת הכושר שלכם? האם הייתם רוצים לשפר את הכושר שלכם? ומה זה בכלל להיות בכושר?

לשאול “האם אני בכושר” זה כמו לשאול האם אתם יפים. זה תלוי במידה רבה בגנטיקה שלכם וזה תלוי למי אתם משווים את עצמכם. כמו שכל אדם נולד עם מראה חיצוני שונה, כך גם כל אדם נולד עם מבנה פנימי שונה שקובע את פוטנציאל הכושר הגופני שלו ואת גבולות הכושר הגופני אליהם יוכל להגיע. בנוסף, כמו שגיל משפיע על היופי כך גם הוא משפיע על הכושר, וכמו גיל, גם מין, מוצא אתני, מצב בריאותי, עישון, היבטים תרבותיים, היבטים חברתיים והרבה גורמים נוספים.

אז קודם כל, אם אתם מנסים לקבוע את מידת הכושר שלכם, אל תשוו את עצמכם לאנשים אחרים, בדיוק כפי שאינכם משווים את עצמכם לסוס, לצ’יטה או לצב – הם נולדו עם נתונים שונים זה מזה ועם נקודת פתיחה אחרת. כמובן שבהשוואה בין בני האדם לבין עצמם, ההבדלים הם קטנים יותר מאשר בהשוואה בין בני האדם לבין החיות בטבע, אך הבנתם את הנקודה. אם אתם מנסים לענות לשאלה “האם אני בכושר?”, השוו את עצמכם לפוטנציאל האישי שלכם. חשבו היכן אתם ממקמים את עצמכם על סרגל, שתחילתו התפקוד היומיומי הרגיל שלכם וסופו הפוטנציאל שלכם – היכולת הטמונה בכם שאינכם מממשים. האם אתם קרובים לתחילת הסרגל, לאמצעו או לסופו? בכל אופן, אם אתם רוצים לקבוע את מידת הכושר שלכם, יכולות לעזור לכם כמה פיסות המידע המפורטות להלן:

הגדרה של כושר גופני

בשל ענפי הספורט וענפי הפעילות הגופנית הרבים קיים קושי רב בספרות להגדיר מהו כושר גופני. אולם, אם מתייחסים רק לדברים שיש עליהם הסכמה בספרות המדעית, ניתן להגיע להגדרה הבאה: כושר גופני הוא יכולתן של מערכות הגוף השונות (כמו מערכת העצבים, מערכת הלב וכלי הדם, מערכת התנועה, מערכת החיסון וכו’) להתמודד עם מאמצים גופניים. מהם מאמצים גופניים? בחיי היומיום – מאמץ גופני יכול להיות הרמת ארגז ספרים, רדיפה אחרי אוטובוס שהקדים לבוא, רכיבה על אופניים (לא חשמליים) לעיר אחרת, תפיסת חפץ שנזרק לעברנו, או פישוק רגליים מעל שלולית גדולה. בתחומי האימון והספורט – המאמצים הגופניים הם גדולים הרבה יותר.

סיווג כושר גופני

ניתן לסווג את הכושר הגופני לשני סוגים:

(1) כושר גופני ספורטיבי; (2) כושר גופני בריאותי.

כושר גופני ספורטיבי מקושר להישגיות ולתחרותיות, ויש בו יותר פציעות ויותר לחץ נפשי. מנגד, כושר גופני בריאותי מקושר לשמירה על משקל תקין, לטיפול ומניעה של מחלות ולשיפור איכות החיים. עצם החלוקה וההפרדה בין כושר ספורטיבי לבין כושר בריאותי, מרמז על כך שכושר גופני ספורטיבי עלול להיות לא בריא, ושלא ניתן לשמר אותו לאורך זמן רב. חשבו לעצמכם, למשל, באיזה גיל מסיים ספורטאי מקצועי את הקריירה שלו. מחקרים אירופאים העוסקים, בין היתר, בסיום קריירה (career termination) של ספורטאים, מדגימים כי הגיל הממוצע הוא בסביבות גיל 30. מנגד, מהו גילם של אותם אנשים מבוגרים שאתם רואים בים, רצים ומשחקים מטקות בשעות הבוקר המוקדמות, או של סינים אשר מתרגלים טאי צ’י בפארק…?

בהקשר זה, זוכרים את הסרגל שהוזכר קודם? סוף הסרגל, כלומר הכושר הפוטנציאלי המרבי שלכם, הוא כנראה מקום טוב לשאוף אליו אם אתם ספורטאי עלית הישגיים, אבל מבחינה בריאותית הוא כנראה לא המקום הטוב ביותר להימצא בו. מבחינה בריאותית, מחקרים מראים שדווקא מידות פעילות בינוניות יותר, מקושרות לבריאות אופטימלית. מכך משתמע שקיים גם דבר כזה להיות יותר מדי פעיל – בענפי ספורט מסוימים רמת המאמצים הפיזיים והנפשיים הנדרשים מספורטאי העילית יוצרים עומס מערכתי גדול אשר במקרים רבים פוגם בבריאותו במקום לשפרה.

מרכיבי הכושר הגופני

בדומה להגדרה של כושר, גם החלוקה למרכיבי הכושר אינה אחידה בספרות, במיוחד כשבוחנים מקורות מסורתיים לעומת מקורות עדכניים. יחד עם זאת, מספר מרכיבים מופיעים בשכיחות גבוהה יותר, ביניהם קואורדינציה, כוח, מהירות, גמישות וסבולת. חלק מהמרכיבים כוללים גם תת מרכיבים. שיווי משקל, דיוק וקצב למשל, יכולים להיכלל כתת מרכיבים של קואורדינציה. סבולת לב וסבולת שרירית למשל, בדרך כלל נכללים כתת מרכיבים של סבולת. בנוסף למרכיבי הכושר הבסיסיים יותר, ישנם גם מרכיבי כושר משולבים. כוח מתפרץ למשל, הוא שילוב של כוח ומהירות, וזריזות היא שילוב של קואורדינציה ומהירות.

האם אני בכושר
היא גמישה, האם היא בכושר?

עצם העובדה שנהוג לחלק את הכושר הגופני למרכיבים, יכולה לרמז על כך שיש כושר גופני שלם וכושר גופני בלתי שלם. בדומה לפאזל, איפה שיש מרכיבים – יש שלם, ומה שאינו שלם הוא חלקי, חסר, בלתי שלם, מוגבל. קחו למשל מרתוניסט – אדם שמסוגל לרוץ כ- 42 קילומטרים ברצף. רוב האנשים יאמרו שאין ספק כי הוא בכושר. האם הם צודקים? לא בטוח, כי כרגע, כל מה שאנחנו יודעים עליו זה שמרכיב הכושר שנקרא סבולת מפותח אצלו מאוד. ומה עם שאר המרכיבים? לצורך הבהרת הנקודה, ניקח דוגמה קיצונית ונניח ששאר מרכיבי הכושר מאוד לא מפותחים אצלו. נניח שהוא לא מסוגל לתפוס כדור (קואורדינציה), לא מסוגל להרים סל כביסה (כוח), לא מסוגל לנצח ילדה בת שמונה בריצת ספרינט (מהירות) ולא מסוגל לגעת לעצמו בבהונות בברכיים ישרות (גמישות). מה אז? האם עדיין תגידו שהוא בכושר?

האם מספיק שיש לאדם מרכיב כושר גופני אחד מפותח ומטופח על מנת שיוכל לענות על שאלה כמו “האם אני בכושר”?

נערת גומי, למשל, בעלת גמישות מפותחת, אך עם חסך בכל מרכיבי הכושר האחרים, האם היא בכושר? מרים משקולות בעל כוח מפותח, אך עם חסך בכל מרכיבי הכושר האחרים, האם הוא בכושר? רוב האנשים אולי יאמרו כי המרתוניסט, נערת הגומי ומרים המשקולות הם בכושר, אך התשובה המדויקת היא שהם בכושר גופני חלקי, מוגבל או בלתי שלם. על מנת להשיג את הכושר הגופני השלם, יש לכלול את כל המרכיבים של הפאזל.

סיכום והמלצות – האם אני בכושר ?

לפני שאת או אתה עונה לעצמך על השאלה האם אני בכושר, חשבו למה בדיוק אתם מתכוונים. לכושר גופני ספורטיבי או בריאותי? לכושר גופני שלם או לכושר גופני חלקי? אולי למרכיב כושר אחד ספציפי? בנוסף, אל תשכחו להתחשב בגנטיקה שלכם, בגיל שלכם, במין שלכם, במצבכם הבריאותי וכו’. כושר הוא מושג יחסי.

אם אתם רוצים לעקוב אחר ההתפתחות שלכם ולבדוק כיצד משתנה הכושר שלכם מעת לעת, פשוט נהלו מעקב אחר ההישגים האישיים שלכם באמצעות רישום או אפליקציה וראו אם אתם במגמת שיפור או נסיגה. כבר הבנו שאין טעם להשוות את עצמכם לאדם אחר, אך אם, מאיזושהי סיבה, אתם בכל זאת מעוניינים להשוות את הכושר הגופני שלכם לממוצע האוכלוסייה, ישנם מבדקים אובייקטיביים כמעט לכל אחד ממרכיבי הכושר. חלק ממבדקים אלה אינם מאוד נגישים לציבור הרחב וחלק נגישים מספיק. בכל מקרה, ניתן להיעזר במאמן כושר אישי כדי למצוא מבדק מתאים בעל תוקף ומהימנות גבוהים. קחו בחשבון שלא קיים מבדק אחד שבודק את כל מרכיבי הכושר הגופני האפשריים, כך שאל תצפו לקבל תמונה מלאה אודות הכושר הגופני השלם שלכם. ואם אתם שואפים לכושר הגופני השלם, זכרו שאינכם יכולים לעשות זאת על ידי אימון חד גוני. אפילו שתפוח זה בריא, אי אפשר להתקיים רק מתפוחים. כמו תזונה, כדאי שגם הפעילות הגופנית תהיה עשירה, מאוזנת ומגוונת.

מקורות מומלצים
1. מקל, י’ (2005). כושר גופני: רקע פיזיולוגי, שיטות אימון ודרכים לפיתוח הכושר הגופני. הוצאת המחבר.
2. נייס, ש’ וענבר, ע’ (2003). הפיזיולוגיה של המאמץ- היבטים תיאורטיים ויישומם בתחומי הכושר, הביצוע הגופני והשמירה על הבריאות. רמת גן: פוקוס הוצאת ספרים לאיכות חיים.
3. American College of Sports Medicine (2013). ACSM’s health-related physical fitness assessment manual (4th ed.). Lippincott Williams & Wilkins.‏
4. Cecić Erpič, S., Wylleman, P., & Zupančič, M. (2004). The effect of athletic and non-athletic factors on the sports career termination process. Psychology Of Sport And Exercise, 5(1), 45-59.
5. Fernandez, A., Stephan, Y., & Fouquereau, E. (2006). Assessing reasons for sports career termination: Development of the Athletes’ Retirement Decision Inventory (ARDI). Psychology Of Sport And Exercise, 7(4), 407-421.
6. McArdle, W., Katch, F. & Katch, V. (2001). Exercise physiology (1st ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins.