פעילות גופנית לחולי סוכרת וטרום סוכרת – השפעת האימון

מחלה לא “מתוקה” במיוחד מצליחה להאמיר ולייצב עצמה לצד המחלות השכיחות ביותר המוכרות לנו בעולם שרובו מודרניזציה וחסכון בתנועה. מה היא מחלת הסוכרת? מדוע היא כל כך מאיימת על קיומנו? והכי חשוב : איך פעילות גופנית לחולי סוכרת יכולה להשפיע לטובה ?

פוסט זה עוסק בנושא פעילות גופנית לחולי סוכרת והשפעתה החיובית. לפני שנוכל לדון בנושא השפעת אימון הכושר, ארצה להסביר מעט על מחלת הסוכרת באופן כללי.

מחלת Diabetes Mellitus (ואם נתרגמה: “דבש העובר ללא מעצורים”), או כמו שאנו מכנים אותה – סוכרת. חולי סוכרת אינם מסוגלים, או מתקשים לנצל גלוקוז (צורה פשוטה של סוכר הנוצר מעמילן ומסוכרים אחרים) כמקור אנרגיה (והגוף נאלץ להשתמש בחלבון ושומן במקומו). מרבית האנרגיה אותה גופינו מייצר מופקת מגלוקוז, וההורמון שמאפשר לרקמות הגוף לקלוט את הגלוקוז מהדם לתאים הוא האינסולין . האינסולין מיוצר בלבלב על ידי תאי ß ולו תפקידים רבים וחשובים.

מלבד הגברת הניצול של הגלוקוז, אינסולין מגביר את סינתזת החלבונים, מאיץ תהליכי גדילה של רקמות בגוף (לרבות שרירים) ועוד.
במצב של סוכרת קיים חוסר יחסי באינסולין (או שהלבלב לא מייצר מספיק אינסולין או שהרקמות אינן מגיבות לו כראוי), ולכן כמות קטנה בלבד של גלוקוז מנוצלת על-ידי הרקמות, ואילו ריכוז הגלוקוז בדם עולה לרמות לא תקינות (היפרגליקמיה). רמת הגלוקוז הגבוהה בדם המאפיינת את הסוכרת, היא הגורם למרבית הנזקים האופייניים למחלה זאת.

סוכרת היא מחלה נפוצה מאוד בישראל ומקרי המוות כתוצאה ממנה הם מהרבים בעולם. המחלה הזו יכולה להופיע בכל גיל ושכיחותה עולה ככל שאנו מתבגרים. קיימים מספר סוגיי סוכרת:
:
1. סוכרת נעורים – (TYPE I)
מופיעה בגיל צעיר ונגרמת כתוצאה מהרס תאי ß בלבלב, אותם תאים האחראים על ייצור האינסולין . המאפיין העיקרי של מחלה זו היא צורך החולה לקבל אינסולין.

2. סוכרת מבוגרים – (TYPE II)
מופיעה על-פי רוב באנשים בני 40 ומעלה, ככל הנראה כתוצאה מהתפתחות תנגודת לאינסולין בגוף. בסוכרת זו קיימת הפרשת אינסולין אולם הרקמות אינן מגיבות לו (בניגוד לסוכרת נעורים, שם לא מופרש אינסולין בכמות מספקת לצורכי הגוף). הגורם הראשון לסוג זה של סוכרת הוא תורשתי, אך השמנה והיעדר פעילות גופנית נקשרים באופן מובהק להתפתחותה. חלק רב מן החולים בסוכרת זו יסתפקו בטיפול תרופתי ולא יזדקקו לאינסולין.

3. סוכרת הריון
מופיעה לרוב במחצית השנייה של ההיריון. הפרשה טבעית של הורמונים שונים במהלך ההיריון עשויה לגרום לתנגודת לאינסולין. כאשר אין עליה מספקת ברמת האינסולין מתפתחת סוכרת העלולה לגרום לסיבוכים ולפגיעות בעובר או באם.

4. סוכרת הקשורה לתת-תזונה (קיימת בעיקר במדינות מתפתחות)
5. סוכרת שניונית
סוכרת המופיעה עקב מחלות שונות (כמו מחלות לבלב, מחלות הורמונליות שונות) ועקב נטילת תרופות מסוימות.

מה הם התסמינים והסימנים של הסוכרת ?

למרות שמחלת הסוכרת יכולה להתקיים שנים רבות ללא תסמינים ולהתגלות אקראית בבדיקת דם שגרתית יתכן ויופיעו הסימפטומים הבאים :
• פולידיפסיה – צימאון יתר הגורם לצורך בשתייה מרובה.
• פוליאוריאה – תכיפות ודחיפות במתן שתן.
• ירידה ניכרת במשקל – אופיינית יותר לסוכרת נעורים.
• עודף משקל – אופייני יותר לסוכרת מבוגרים.

חולים עם סוכרת עלולים לפתח הפרעה קשה בחילוף החומרים, לפתח חומציות-יתר בדם ולצבור חמצת קטוטית סוכרתית (סיבוך המתבטא בבחילות והקאות, קוצר נשימה, כאבי בטן, בלבול ואף באבדן הכרה). בנוסף לסיבוכים אלו עלולה רמת הסוכר הגבוהה לפגוע בכלי דם גדולים וקטנים כאחד מה שעלול ליצור בעיות וסיבוכים רבים בטווח הארוך. סיבוכים אלו כוללים פגיעה במערכת העיכול, הלב והכליות, פגיעה בעיניים וחוסר תחושה בעור. כמו כן עלולים להתפתח פצעים אשר הגלדתם אטית ביותר (הגפיים התחתונות הן האזור הסובל הכי הרבה).

איך מאבחנים סכרת ? מה הערכים שידליקו נורה אדומה ?

• בדיקת דם אקראית (לא לאחר צום) המציגה רמת גלוקוז הגבוהה מ- 200 מ”ג/ד”ל.
• שתי מדידות אקראיות של גלוקוז, לא בצום, בערך של מעל 200.
• בדיקת דם שנעשתה שעתיים לאחר מבחן העמסת גלוקוז (מתן 75-100 גרם של גלוקוז בשתייה) המציגה רמת גלוקוז בדם הגבוהה מ- 200 מ”ג/ד”ל.
• בנוסף, רמה גבוהה של HbA1C (שם הבדיקה). מעבר ל 6.5 – סוכרת. בין 5.70-6.5 – טרום סוכרת.

פעילות גופנית לחולי סוכרת

לטיפול בסוכרת מטרה עיקרית והיא להפחית את רמות הגלוקוז בדם ולמגר את התסמינים והסיבוכים שהזכרנו מעלה. טיפול תרופתי ושינוי הרגלי תזונה הם חלק מהטיפול, אך עתה נדון בחלק מרכזי ביותר והוא – הקשר בין פעילות גופנית וסוכרת. מדוע לפעילות הגופנית חשיבות כה גדולה עבור כולנו ועבור חולי סוכרת בפרט?

אז מסתבר כי לאחר אימון כושר גופני טוב קיים ניצול מוגבר של גלוקוז עוד שעות רבות, אז תארו לכם מה מתרחש בגוף כאשר פעילות גופנית היא חלק בלתי נפרד מהרגלי החיים ? סינתזת החלבונים והשומנים מתאזנת, רקמות השריר מתעבות ונבנות, הכבד מפחית את פעולת ייצור הגלוקוז וצריכת החמצן משתפרת פלאים – ממש “מסיבת ריקודים” אליה מצטרפים גם : ערכי לחץ דם משופרים, סיגנלים (אותות) חשמליים תקינים בגוף, כושר גופני משופר ודימוי עצמי חיובי להפליא.

אדם שאינו חולה בסוכרת המחליט להתאמן פשוט נועל את נעלי ההתעמלות, לובש את בגדי הספורט וסר למועדון הכושר, לחוג השבועי או לקבוצת הריצה שלו בעוד ש פעילות גופנית לחולי סוכרת, יש לה מספר כללים. על מתאמן סוכרתי לבדוק את רמת הסוכר לפני, תוך כדי ואחרי הפעילות וכמובן עליו ללמוד את השינויים ברמת הסוכר בהתאם לסוג המאמץ אותו מבצע (משך ועוצמה).

על מתעמל סוכרתי ללמוד ולהכיר את רמות הסוכר שלו בין אימוניו ולהתאים לכך את תזונתו. במקרים רבים על מתאמן (סוכרת נעורים) להזריק אינסולין כשעה לפני תחילת הפעילות (ורצוי שלא באזור האיבר העיקרי שיבצע את אותה פעילות). מתאמן סוכרתי, רצוי שימדוד את ערכי הסוכר לפני שינה ביום בו ביצע פעילות גופנית עצימה כדי למנוע היפו-גליקמיה בשינה.

האם כל אימון כושר ופעילות גופנית יתאימו לאדם עם סוכרת ?

נכון שאימונים אירוביים מתונים גורמים לעלייה בניצול הגלוקוז וכי אימון התנגדות מתון (ממושך ועקבי) מלווה גם הוא בניצול משופר של גלוקוז הנקלט ברקמת השריר (Yaspelkis, 2002), אך האם ידעתם כי אימוני התנגדות עצימים מידי דווקא גורמים לירידה בניצול הגלוקוזה (Kirwan et al, 1992) ?

בכל הקשור לנושא אימון כושר לחולי סוכרת ישנן התוויות-נגד לא מעטות שנועדו למנוע סיבוכים רבים המחכים ממש מעבר לפינה כדי לתקוף. כשאני מזכיר סיבוכים אני מתכוון לנוירופתיה סוכרתית (תפקוד לקוי של עצבים היקפיים), אנגיופתיה (היצרות כלי דם האופיינית בעיקר בכפות הרגלים), רטינופתיה (סיבוך מסכן ראיה הנקשר באספקה דמית לעין), היפוגליקמיה (רמות נמוכות מדי של סוכר בדם) ועוד.. (רצוי להיעזר בשירות של מאמן כושר אישי בעל ידע באימון במצבי חולי על מנת להתאים תכנית).

אילו התוויות נגד קיימות בפעילות זו ?

כל פעילות אירובית או אנאירובית המעלה משמעותית את לחץ הדם (ערכים של 160/85 מ”מ כספית) או את ערכי הסוכר (גבוהים מ-250 או נמוכים מ-100 מ”ג לד”ל) כרוכה בסיכון. הכוונה היא לפעילות הכוללת נחיתות וניתורים, קפיצות וריצות עצימות. כמו כן, יש להימנע מענפיי קרבות ומתרגילים בעלי תנוחה בה הראש מונח כלפי מטה (תנוחה המעלה את הלחץ בעיניים).

מה בדבר התפריט התזונתי של המתעמל הסוכרתי?

אז ההמלצה הרווחת הנה לאכול כשעה עד 3 שעות לפני הפעילות ותוך כדי מאמץ להשלים מזון עתיר פחמימות שיגבר בכמותו בשעות שלאחר האימון. בנוסף על המתעמל למדוד את רמת הסוכר בדם בזמן הפעילות לפני השינה ובבוקר שלמחרת. (פוסט זה אינו עוסק בתזונה הקשורה לפעילות גופנית לחולי סוכרת).

לסיכום :
פעילות גופנית, ידועה כבר כמסייעת לטיפול ומניעה בתחלואות שונות עד כדי הורדת מינוני תרופות ואף הפסקתן (בעיקר כולסטרול לחץ דם). אימוני כושר סדירים בעצימות בינונית המתאימים עבור חולי סוכרת נחשבים היום לטיפול מרכזי במחלה בשלביה השונים, אך יש לבצעם בהתאם להנחיות הרופא ובהנחיית מאמן כושר מוסמך.

אלעד גורפינקל הינו מאמן כושר אישי ומטפל במגע