את מבנה גוף “נהוג” לסווג לשלושה “טיפוסי גוף” – (אקטומורף, אנדומורף ומזומורף). מה המאפיינים של טיפוסי הגוף הללו? מי יצר אותם והאם כדאי להתייחס לכך ברצינות וגם כמה פרטים שאף אחד לא יודע על ממציא התיאוריה.
סקרן לדעת מה מבנה הגוף שלך? על פי התאוריה הידועה הזאת, נהוג לחלק את מבני הגוף השונים או כפי שנהוג לסווגם כ”טיפוסי גוף”, לשלושה סוגים. בפוסט זה 2 חלקים וראוי לקרוא עד הסוף. מצד אחד נסביר בפשטות על ההבדלים ביניהם והמאפיינים שלהם על מנת שתוכל לנסות לזהות בעצמך מה הוא המבנה שלך על פי תיאוריה זאת, או מהו הצירוף של טיפוסי הגוף אשר עשוי להסביר את המבנה שלך ותגובתך לאימונים. יחד עם זאת, מומלץ להמשיך את הקריאה עד הסוף הפוסט בכדי להבין האם באמת כדאי להתייחס לנושא זה ברצינות.
← אקטומורף
הוא טיפוס הגוף ה”רזה טבעי”. אלה בעלי המראה הרזה או רזה-אתלטי, ארוכים וצרים. למרות שגם האקטומורף יכולים לפתח כוח שרירי רב, ענפי ספורט בהם נדרש כוח רב (הנפות משקולת, “האיש החזק בעולם” וכו’..) לא מתאימים להם כל כך ומסכנים אותם בפציעות בשל מבנה גוף טבעי שאינו חסון מספיק.
המאפיינים של אקטומורף: כתפיים וירכיים צרות, היקף חזה קטן, רגליים וידיים רזות, מסת שריר לא גדולה ואחוז שומן נמוך. פעמים רבות טוענים אנשים אלה כי הם “אוכלים המון ולא עולים במשקל”. קשה להם להשמין וקשה להם יחסית לפתח מסה שרירית.
← אנדומורף
הוא הטיפוס העגלגל אשר נוטה להשמין די בקלות.
לטיפוס גוף זה לעתים צורה עגלגלה (“אגס”), ראש מעוגל, אגן רחב, רגליים וידיים שמנות יותר, בטן גדולה יותר. האנשים ה”מאובחנים” כבעלי טיפוס גוף זה מתקשים לרוב בתרגילי זריזות ופעילות אירובית ממושכת (כמו ריצה).
אנשים המאופיינים בטיפוס גוף זה מדווחים על קושי לרדת במשקל וכן בקרב אלה שהצליחו לפתח גוף שרירי – קיים קושי לחטב את הגוף.
← מזומורף
טיפוסי גוף בעלי מסת שריר גדולה טבעית, מבנה רחב וכוח רב טבעי אשר נוטה להסתגל בקלות רבה יותר לאימוני כוח ומכך גם לתוצאות הלוואי המיוחלות – גוף שרירי. גם לאחר תקופת הפסקה ממושכת מאימונים נראה כי ה”מזומורפ הממוצע” מקבל מחמאות כבר לאחר כמה אימונים. הגוף מגיב מהר לאימוני כוח תוך עליה ניכרת במסת השריר בצורה “נקייה”.
חלק מהמאפיינים של מבנה גוף שכזה הם: כתפיים רחבות, ידיים ורגלים עם מסה טבעית טובה של שרירים, ירכיים צרות, אחוז שומן טבעי לא גבוה. בעלי מבנה מזומורף מתאימים לעסוק בסוגי ספורט רבים הודות למבנה והיכולת לפתח גוף שרירי, זריזות ולשמור על אחוז שומן נמוך בקלות יחסית.
נראה שהמזומורף מאמץ מהאקטומורף את אחוז השומן הנמוך ומהאנדומורף מבנה עצמות רחב יותר. אם נוסיף לכך את היכולת להוסיף מסת שריר בקלות יחסית, הרי שהמזומורף ה”קלאסי” יצליח למצות את הפוטנציאל של פיתוח הגוף בקלות יחסית.
בסופו של דבר, נראה כי על פי התיאוריה – מרבית האנשים אינם טיפוס גוף אחד אלא מכילים שילוב של טיפוסי הגוף השונים מה שהופך כל אחד מאיתנו לשונה ומיוחד. על פי תיאורית טיפוסי הגוף, בכל הקשור לפיתוח הגוף, נראה כי אם אתה נוטה יותר להיות מזומורף, תוכל לפתח את שריריך ולהגיע לתוצאות טובות יותר ומהר יותר אם תקפיד כמובן על רצף אימונים נכון ותזונה מתאימה. אך הפוטנציאל לפתח ולהגדיל את מסת השריר קיים ברמה זו או אחרת אצל מרבית האנשים כאשר מותאמת להם תכנית אימון אישית המיועדת למטרה זאת.
כעת אחרי שהבנו את טיפוסי הגוף הקיימים (לכאורה), מה חשוב לדעת?
- האיש מאחורי התיאוריה – תופתעו אולי לדעת כי “סומטו-טייפס”, טיפוסי הגוף – היא תיאוריה שפותחה על ידי פסיכולוג אמריקאי בשם וויליאם שלדון בשנות ה 40. התיאוריה היא עבודה של איש אחד, ללא ביסוס מדעי מקובל (גם בתקופתו) שנועדה לקטלג את האדם ולקשר בין תכונותיו הפיזיות לתכונותיו הרגשיות וההתנהגותיות ולייצר חיזויים שונים על סמך זאת. האיש שפיתח את התיאוריה, בעל תיאוריות גזעניות (לא מפתיע בהתחשב בתיאוריה) ויחסו אל יהודים היה ידוע עד כדי הדרה של יהודים מספרו “the atlas of men”. גם שיטתו לבחון ולחלק לטיפוסי גוף בוצעה על אוכלוסיה מצומצמת מאוד הרחוקה מלשמש מצביע על אוכלוסיות נוספות. עבודתו של שלדון ממשיכה תיאוריה של פסיכיאטר גרמני בשם ארנסט קרטשמר (מומלץ לקרוא עוד בנושא).
- שימושים מסחריים בתיאוריה – יותר מידי תכניות אימון ותזונה משווקות ברחבי העולם המבטיחות תזונה או אימון שיתאימו לסוג הגוף שלך, אף כי אין כל ביסוס לכך. זה לא מפתיע משום שאנשים מרגישים ש”נתקעו” בשל מבנה או “סוג” הגוף שלהם.
לסיכום : אכן ניתן להניח שאנחנו אנשים שונים עם מאפיינים פיזיולוגיים שמאפשרים לחלקנו להתפתח יותר, להשמין יותר (או פחות) ולהצליח יותר או פחות בתחומי הגוף השונים . יחד עם זאת, החלוקה לסוגי הגוף כפי שמוכרת היום מעולם לא הוכחה בצורה מדעית שניתן להסתמך עליה. באופן מוזר עד היום נוהגים לחלק לטיפוסי גוף (אפילו בבתי הספר למאמנים) מבלי לבחון היטב את ההיסטוריה של המדע (או נאמר “פסאודו-מדע”) הזה וכן אנו ממליצים לא להתייחס יותר מידי 🙂
