אוהב לשחק מטקות ? מגיע האביב ותוך זמן קצר החופים מתמלאים בשחקני
מטקות מוכשרים וותיקים וכן גם בשחקנים אשר מתנסים לראשונה במשחק זה.
האם מדובר במשחק או שמא בפעילות אינטנסיבית אמיתית ?
מאת: יובל שטיין – מנהל אתר גוף1
מי שביקר בחופי ספרד, ייתכן וראה שחקני מטקות (מוכשרים פחות מהישראלים!) החובטים עם מטקות משונות בצורתן עם חורים על מנת שיהיו יותר אוויריות וקלות לחבטה. משחק המטקות נפוץ במדינות לטיניות, בברזיל ובישראל ונהוג במשטחים פתוחים ובים.
אל המטקות נהוג להתייחס כ”משחק”, אך הסתכלות מעמיקה מעט יותר מראה ספורט אירובי אמיתי הכולל עבודה בדופק גבוה (לעתים) וכן אלמנטים של כוח מתפרץ ברגעים שונים, כגון “הצלה” של כדור טועה או כל חבטה חזקה. למעשה, במשחק המטקות אין “מנצח” אלא “מנצחים”, המטרה היא שמירת הכדור מעל הקרקע זמן רב ככל האפשר, גם אם דרוש “להתאבד” באיזו קפיצה מפוארת.
משחק המטקות דורש ריכוז, חידוד הראייה וזמן תגובה טוב לחבטה חוזרת בכדורים מהירים. ככל שהשחקנים מנוסים יותר, הקצב מהיר יותר, היד חובטת בתדירות גבוהה יותר ובכוח גדול יותר. מאידך, עבור השחקנים החדשים יותר, הפעולה של ריצה קצרה להבאת הכדור תופסת מקום רב יותר (והיא הסיבה הגדולה לעליית הדופק למרבה הצחוק).
ומה על השרירים הפועלים ?
משחק המטקות נחשב “לא מאוזן” בהיבט של פעולת השרירים. היד ה”חזקה” היא זאת שחובטת לאורך כל המשחק, ובניגוד לטניס, במחבט המטקות תמיד נאחז ביד אחת בלבד.
תנועות הרגליים הננעצות בחול בדרך כלל הן פתאומיות ואקראיות ולעתים רבות ניתן לחוש את שרירי התאומים מתאמצים באיזון הגוף על החול. כפיפות הברכיים החוזרות בין אם כאשר מתכופפים להביא כדור או בין אם כאשר כורעים להצלת כדור נמוך, מעייפות את כל שרירי הרגליים כולל שריר העכוז (gluteus). פעמים רבות לאחר משחק מטקות ארוך חשים כאב לא סימטרי – בצד אחד של פלג הגוף התחתון.
למרות שהאיבר החובט הוא היד, פעמים רבות הרגליים הן שמתעייפות קודם ומדכאות את היכולת להגיע בקפיצה מהירה לכדור גבוה או צדדי, ובעצם לעתים מכתיבות את הקצב של המשך המשחק.
מעבר לכך, ה”שרשרת הקינטית” של אירועי התנועה עד לחבטה מתחילה ברגליים בד”כ, בדומה לטניס. הכוח העובר מן הרגליים לפלג הגוף העליון עובר דרך שרירי הבטן (הישר והאלכסונים) לשרירים העליונים המשתתפים בחבטה. השרירים העיקריים הפועלים בעת החבטה העילית הנפוצה מאוד במטקות הם שרירי החזה, שריר התלת-ראשי (יד אחורית), שרירי הכתף האחוריים ושריר הרחב גבי. כמובן שמדובר בצד הדומיננטי העובד, לרוב צד ימין.
בחבטה צידית עם הצד הפנימי של המטקה, עבור כדור המגיע לימיננו, השרירים העליונים הדומיננטיים הם החזה, הדו-ראשי (יד קדמית), שרירי הכתף הקדמיים והאמה. היות ומטקות הוא ספורט “חופשי” ואין הגדרה מדויקת לסוגי החבטות עבור שחקני החוף, ניתן לנתח תנועות שונות של חבטה ללא סוף.
לשחקנים המכורים, אם אינכם נוהגים לעסוק בפעילות גופנית נוספת, רצוי להקדיש 15 דק’ לאימון קבוצות השרירים של צד הגוף ה”מוזנח”, ניתן כחלק מאימון שגרתי הכולל עליות מתח, שכיבות סמיכה ומקבילים.
אימון כושר זוגי