פיתוח גוף כיום נהוג גם אצל גברים וגם אצל נשים. האם ישנם הבדלים בין גברים ונשים ביכולת לפתח מסת שריר?
פיתוח הגוף, בין אם חובבני או מקצועני, מתחבר בהקשריו יותר לגברים מאשר לנשים ובאופן טבעי. המונח “מפתח גוף” הנו נפוץ הרבה יותר מ”מפתחת גוף”. אך האם יש בכך להעיד על יכולת פחותה יותר בקרב נשים שמעוניינות לפתח גוף? האם נשים פחות יכולות לפתח מסת שריר לעומת גברים?
התשובה לכך היא כנראה שלא.
לימוד הנושא לאורך השנים מראה על עליה יחסת זהה, דומה ואף לפעמים גדולה יותר במסת השריר אצל נשים לעומת גברים. הואיל ו”נקודת הפתיחה” של נשים “נחותה” יותר ביחס לגברים, כלומר – הנשים מתחילות מראש עם מסת שריר נמוכה יותר. יוצא מכך שבסופו של דבר העליה במסת השריר במונחים אבסולוטיים, בערך מוחלט, גדולה יותר אצל גברים ובטעות ניתן להסיק מכך שגברים באופן טבעי יכולים יותר. אך אנו מדברים כאן על ההשוואה באופן יחסי, נכון?
לשם המחשה, כך זה עשוי להיראות:
אישה לא-מאומנת, שוקלת 65 ק”ג ו- 35% ממשקל גופה הוא שרירים, ולאחר שנת אימונים מפרכת ומושקעת פיתחה את מסת שריריה ל- 45% ממשקל גופה (כלומר +10%).
ידיד טוב שלה אשר אינו-מאומן גם, שוקל 80 ק”ג – ו45% ממשקל גופו הוא שרירים. לאחר שנה של אימונים קשים פיתח את את מסת שריריו לכדי 55% ממשקל גופו (כלומר +10%).
אזי שיפור של 10% במסת השריר – קרה אצל שניהם, אך תחת משקלי פתיחה שונים. ידיד שלה העלה מסת שריר רבה יותר בערך-מוחלט, אך לא באופן יחסי אליה.
ומה מבחינה הורמונאלית?
אחת ההנחות הנפוצות בהקשר של ההבדלים בין גברים ונשים בפיתוח הגוף (לטובת הגברים) קשורה בהמצאות ההורמון הגברי “טסטוסטרון” בשפע יחסי לעומת האישה. אף שלכאורה “הגיוני” לחשוב כי גבר יצליח יותר לעומת האישה (שכן טסטוסטרון הנו הורמון אנאבולי (מעודד בניה)), מספר לא מבוטל של מחקרים שבוצעו לאורך השנים דווקא הראו אחרת תוך שימוש בכלי מדידה אובייקטיביים לגמרי. הם הראו כי *העליה היחסית* במסת השריר וגם בפיתוח כוח בקרב נשים לעומת גברים הייתה זהה או דומה.
הערה: קיימת השערה כי הטסטוסטרון בכמותו הגבוהה משפיע אצל גברים גם על רמת האגרסיביות ובעצם מתאפשרת פעילות עצימה ואינטנסיבית יותר – מעגל הקסמים של היכולת להתאמן חזק יותר ומכאן היכולת לבנות שריר טוב יותר (בעקבות אימונים קשים ואגרסיביים יותר) ואולי לכן הדבר הופך את הגבר למפתח גוף יעיל יותר. יחד עם זאת, מדובר בהשערה ולא מידע מדעי מוכח.
הבדלים סובייקטיביים בתפיסת המראה
מבחינת ה”תפיסה” שלנו את המראה הנשי והגברי – ניתן לשער כי אופן פיזור השומן בגוף אצל נשים לעומת גברים יוצר אי-הבלטה של שרירים מסוימים לעומת גופם של גברים ועל כן גם שינוי בחזות ובאופן שבו נתפס גוף האישה – גם כאשר המסה השרירית גבוהה. באופן אבולוציוני-טבעי, נראה שאצל נשים נטייה טבעית לאיסוף שומן באזור הישבן והירך, דבר הגורם להסתרה טבעית של קווי מתאר-שריר. כמו כן חזה האישה עשוי להסתיר שרירי חזה (פקטורליס) מפותחים מאוד.
לא משנה אם זה גבר או אישה, דבר אחד בטוח – אם רוצים לבנות את השרירים כמו שצריך, אימון משקולות יהיה חלק עיקרי בתהליך (יחד עם תזונה ומנוחה). כמובן שתכנית מסודרת, קביעת יעדים יחד עם רישום ומעקב מהווים יחדיו נדבך חשוב ביותר.
ללא תוכנית אימון טובה ואסטרטגית לא יהיה ניתן למצות את מלוא הפוטנציאל של פיתוח הגוף גם אצל גבר וגם אצל אישה !
חשוב להבדיל בין שני ענפים שונים בתחום הנשים. אחד הוא “מיס – פיטנס” שעוסק בעיצוב וחיטוב הגוף לפרופורציות יפות אשר שומרות על המראה הנשי של האישה. השאיפה לגוף נשי יפה, שרירי ומחוטב מסוכמת אולי במראה מסוג זה.
להבדיל מעולם אחר בתחום זה, פיתוח גוף מקצועני לנשים, אשר הוא המקביל לפיתוח הגוף המקצועני לגברים. בענף זה, ברמותיו המקצועניות (לא פיתוח גוף “טבעי”), הנשים מפתחות גוף שרירי ככל האפשר ועליהן להשתמש בסטרואידים אנאבוליים על מנת להגיע לרמה הדרושה בתחרות פיתוח גוף לנשים. השימוש בסטרואידים אצל נשים תורם רבות לאיבוד המראה הנשי, לנשירת שיער (וצמיחתו על הפנים), למראה עור מיובש בפנים, לגדילת הלסת, להפסקת מחזור ולתופעות קשות אחרות עד כדי מקרים שבהן נשים עברו טרנספורמציה והשלימו עם תהליך שבו הפכו למעשה.. לגברים (ניתן לחפש ולמצוא תיעודים). השימוש בסטרואידים אנאבוליים אצל האישה גורם גם להפרעות התנהגותיות.
לסיכום ניתן לומר כי פיתוח גוף אפשרי גם אצל נשים וגם אצל גברים.
גם הבסיסים הם אותם בסיסים:
אימון חזק ומוגדר לפי תכנית מקצועית, תזונה מתאימה ומנוחה.