לכף הרגל שלנו תפקיד חשוב בנשיאת כל משקל גופנו באופן מאוזן ויציב שימנע מעידה או נפילה . כף הרגל הינה הראשונה לגעת בקרקע ולפיכך עליה להיות בולמת הזעזועים העיקרית בגופינו וזאת תוך כדי יכולת התאמה למשטחים משתנים (חוף ים , בוץ, אספלט , חצץ ,סלעים ועוד) וסרגל מאמצים שונה (הליכה, ריצה, עלייה במדרון, ירידה, משחקי כדור, ריקוד, עמידה באטובוס ועוד).
כל שינוי במבנה כף הרגל יגרום לשינוי באיזון הכוחות הכללי של הגוף ובעיקר במפרק הברך, הירך והאגן.
מבנה מפרק הקרסול
המפרק מורכב מ -2 עצמות השוק (הטיביה והפיבולה) ועצם הטאלוס המשוייכת לכף הרגל. תפקידו היציבתי של המפרק מצריך את קיומן של רצועות רבות (בנוסף לגידים והשרירים המניעים אותו). רצועות אלה מעורבות במרבית פציעות הקרסול (בעיקר אלו הממוקמות בחלק הקדמי חיצוני) ואחראיות בין השאר על קיומם של 3 “קפיצים” טבעיים (1 רוחבית ו-2 אורכיות) המקנים חוזק ויציבה מול הקרקע. כאשר מופעל על המפרק לחץ סיבובי רב, כדוגמת נחיתה לא טובה מניתור, תיתכן פציעה המוגדרת בשפת העם “נקע”.
נקע הינו קרע מיקרוסקופי הנוצר כתוצאה ממתיחה עזה ופתאומית של רצועות הקרסול. דרגת הנקע תלויה בחומרת הפגיעה והיא נעה מנקע חלקי עד נקע הגורם לקריעה מלאה של הרצועה. במקרים מסוימים יתכן מצב בו רצועה אף תולשת חלק מן העצם אליה, פציעה הקרויה- “שבר תלישה”.
איך מטפלים בנקע ?
כאשר ארעה פגיעה בקרסול אין לחכות הרבה זמן. יש להניח קרח כ- 20 דקות על האיזור הפגוע. הנחת הקרח תהיה במשך 72 השעות הקרובות בתדירות של 4 שעות לאותו משך זמן. במשך כל 72 השעות על הרגל להיות חבושה (תחבושת אלסטית) ולהיות מוגבהת כדי לאפשר סירקולציה דמית טובה ולמנוע הצטברות נוזלים באיזור (הורדת נפיחות). במקרה ואין שיפור אלא החמרה, יש לפנות לרופא או פיזיותרפיסט לצורך ברור ואבחון – יתכן וקיים שבר.
אם קיימת הטבה רצוי להניע את המפרק באופן פסיבי ואקטיבי. הנעה פסיבית הינה הנעת המפרק לכל כווניו ללא שימוש בשרירים כלומר בהרפייה מלאה. את ההנעה הפסיבית אפשר לבצע באופן עצמאי בסיוע ידיים או מגבת הכרוכה סביב העקב אך מומלץ יותר להיעזר באיש מקצוע כמעסה ספורטאים, ספורט-תרפיסט או פיזיו-תרפיסט. הנעה אקטיבית חיונית ביותר כדי להשיב את התנועה לקדמותה ולמנוע פציעה חוזרת – דבר שעלול להצריך ניתוח בהמשך.
ניתן להתחיל את ההנעה האקטיבית בתרגילים המצריכים שיווי משקל ובכך יחוזקו השרירים העוטפים את הקרסול. לאחר שהושגה מטרה זו ואף במהלך השגתה ניתן, במידת היכולת, להתחיל בהליכה, עליית מדרגות ותרגילים מותאמים אישית שינתנו על ידי איש המקצוע או על ידי מאמן הכושר שלכם במידה וקיים כזה.
הפגיעה במפרק הקרסול עלולה, אם כן להתחיל מ-2 סיבות:
1. גורמים מכניים נרכשים – במהלך תקופת הטיפול בפציעת הקרסול יש לבדוק האם קיימת פעולה יומיומית כרונית העלולה להשפיע על מפרק זה, תנועה שמכבידה עליו יתר על המידה כמו למשל : עמידה או נהיגה ממושכים, נעילת נעלי עקב או נעליים שחוקות ובלויות, פיצוי על כאבים במפרק הברך או הקרסול ועוד.
יש לזהות את הגורם הראשוני לבעיה ולטפל בו באופן נקודתי כמו התאמת תרגיליי חיזוק, שיפור טווח התנועה, החלפת נעליים, הרגלי תנוחת שינה חדשים וכל דבר שיוריד את העומס מהקרסול.
2. גורמים חיצוניים אקוטיים – קיימים מקרים עליהם אין לנו שליטה כמו בגורמים שהוזכרו לעיל. אדם יכול ללכת ביום בהיר ויפה ברחוב עם נעליים תקינות, שרירים עמידים וחזקים ועדיין להחשף לפציעה כתוצאה ממעידה, תאונה או כל גורם בלתי תלוי וצפוי. כמו כן, ספורטאי תחרותי עלול לגלות כי המשטח עליו יאלץ להתחרות קשה מדי בהשוואה למגרש אליו התרגל ויכולת ספיגת הזעזועים הלקויה בו עלולה להיות הרת אסון.
לסיכום, פגיעות קרסול הינן שכיחות ביותר ושמות חותמן לא רק בקרב ספורטאים אלא בקרב רבים אחרים שלא מרבים להתעמל. אמנם חיזוק הגוף מבעוד מועד יסייע בהפחתת הסיכון לפגיעה ולהאצת הבראתו של הקרסול, אך לא תמיד למניעתה של הפציעה. טיפול לא יעיל ולא מבוקר עלול, בלית ברירה, לגרום להתערבות כירוגית כמו שחזור רצועתי, הוצאת שברי עצמות או אף ארתרודזיס שמטרתו העקרית היא השגת קיבוע ואיחוי בין העצמות לצורך מניעת תנועה.
ההמלצה הרווחת הנה שמירה על אורח חיים בריא הכולל נעילת נעליים נוחות ומותאמות אישית, חיזוק כללי ורציף של הגוף. אימון השרירים המייצבים בגוף ובפרט – בגפיים התחתונות והפחתת העומס המוטל על הקרסוליים. במידה ואותרה פגיעה יש לטפל בה באופן מיידי ולא להזניחה מכיוון שגופינו אינו שוכח, וכאשר הכאב יהפוך לכאב כרוני, הטיפול יהפוך למתיש ומסובך.
