כאשר אנו מדברים על חגורת הכתפיים אנו מתכוונים בעצם למבנה העצמות הגרמי אליו מתחברות הגפיים העליונות או בשמן המוכר- עצמות הזרוע. החגורה מורכבת משתי השכמות (SCAPULA) ומשתי עצמות הבריח (CLAVICULA) במבנה המאשפר לה תנועתיות עשירה ומורכבת, אך עם זאת נתונה לסיכוניי פציעות רבות. אם נכנס מעט לפרטיי פרטים נוכל לחלק את חגורת הכתפיים לשלושה מפרקים.
1. מפרק הכתף – המורכב מראש עצם הזרוע הבנוי כמעין כדור, ומשקע אליו הוא מתחבר המשתייך לעצם השכם. מפרק זה מכונה גלנו-הומראל (glenohumeralis). המבנה המעט חופשי של המפרק הנ”ל מאפשר לו תנועתיות רבה מאוד ומצריך עבודת חיזוק וייצוב מתמדת אחרת הוא נתון לשינויים מבניים שיביאו לחוסר יציבות ואף לכאבים כרוניים.
2. מפרק שיא הכתף (acromioclavicularis) – מפרק בעל תנועה מוגבלת יחסית המורכב מקצה עצם הבריח ועוד בליטה גרמית שבעצם השכם.
3. מפרק החזה-בריח – מפרק זה, כשמו כן הוא, מחבר בין החלק הבריחי שקרוב למרכז הגוף לבין עצם החזה (sternum). התנועה במפרק זה הנה מינורית ביותר והוא נחשב למבנה גרמי, חזק ויציב.
כאשר בוחנים על חגורת הכתפיים כמכלול, יש לתת דגש על מיקום השכמות ביחס לכלוב בית הצלעות – מבנה גרמי וחשוב הממוקם בחלקו המרכזי עליון של גופינו.[
קיימים שרירים רבים המחברים את הגולגולת, כלוב בית הצלעות, עמוד השדרה והאגן ולחגורת הכתפיים תפקיד קריטי בתפקוד שרירים אלה – הוכחות לכך ניתן למצוא במקרים רבים בהם מטופלים המתלוננים על כאבי כתפיים המלווים בכאבי גב, צוואר ואף נשימה מקוצרת ומוגבלת.
נקודות חשובות בהקשר לחגורת הכתפיים :
• קיים יחס של 2:1 בתנועתיות עצם הזרוע ועצם השכמה (לטובת הזרוע).
• איזון שרירי ומנחים נכונים של חגורת הכתפיים וכלוב הצלעות יביאו לתנועה אופטימאלית ויציבה.
• תפקיד השכמה – יציבות, תנועתיות ונקודת אחיזה לשרירים רבים.
• כאשר מדברים על פציעות כתף-שכמה מזכירים לרוב 2 מקרים:
1. צביטה (impingement):
תופעה הבאה לידי ביטוי בעיקר בקרב אנשים העוסקים בפעילות יום יומית או ספורטיבית בה ישנן תנועות חוזרות – שחקני כדור, שחיינים, חותרים או אפילו עובדי כפיים כמו גננים וצבעים המרבים לעבוד תחת עומס רב בעוד זרועותיהם מורמות.
סוג העיסוק המתואר משתייך לקבוצת ה- over use (העמסת היתר) אך יתכנו גם מקרים המלווים במכה טראומטית (over load) או אפילו גמישות יתר.
יתכן מצב שבו הכתף תאבד מיציבותה ותבנית התנועה שלה תשנה צורה לצורה לא -נורמאלית (העלולה גם לכלול שקיעת סידן, התעבות ושינויים גרמיים). במרבית המקרים הדבר יבוא לידי ביטוי בכאבים עמומים עד חדים בחלקה העליון של הכתף באזור הקדמי או הצידי ואף עלולים להקרין לאורך היד עד קצות האצבעות.
המגבלה תופיע לרוב בתנועת הרחקה או בהושטת זרוע לפנים – דבר שעלול להגביל פעולות אלמנטאריות כמו לבוש והסרת חולצה, הושטת יד למדף, חפיפת שיער, הושטת יד לאחור בנסיעה ועוד.
חוסר טיפול עלול להביא להגבלת תנועה מתמדת עד לכדי מצב של חוסר תנועה – מצב הקרוי בשפה המקצועית כתף קפואה (frozen shoulder).
איך מזהים את תסמונת הצביטה?
באמצעות צילום רנטגן, MRI או CT.
איך מטפלים ?
הטיפול הראשוני המומלץ יעשה בפיקוח איש מקצוע כפיזיותרפיסט שידאג להניע את השרירים הנחוצים כאשר המטופל אינו מפעילם. הנעה פסיבית זו נחוצה לצורך השגת טווח תנועה תקין ומלא עד כמה שניתן וזו פעולה מקדימה לקראת חיזוק שרירים שיבצעו את הפעולות באופן עצמאי .
לאחר שלב ההנעה יעבור איש המקצוע במרבית המקרים לעיסוי קל עד אגרסיבי וממוקד באזור המודלק. במידה ונוצרה הסתיידות נחוץ יהיה השימוש בגלי הלם ולאחר מכן שימוש באולטרא סאונד, חשמל, קירור או חימום כנדרש. השלב המכריע הוא שלב החיזוק האקטיבי של כל שרירי הכתף ובסופו של דבר יקבל המטופל הנחיות לתפקוד יום יומי שימנע חזרה של כאבים .
בהחלט רצוי לשקול תכנית אימונים בליווי מאמן כושר אישי עם ידע מתאים בשיקום.
2. פריקת כתף (dislocation)
כאשר כוח חיצוני פוגע בכתף יתכן מצב טראומתי בו הכתף יוצאת מהמקום פשוטו כמשמעו . הפריקה יכולה להיות חלקית ואז תקרא “תת-פריקה” ויכולה גם לצאת במלואה ואז תקרא פריקה מלאה.
יתכן גם מצב שבו אינו מעורב “צד שלישי” והאדם מבצע תנועה עצמית ופתאומית כמו הרמת יד והנפתה לאחור במהירות. במרבית המקרים כאשר ארעה פריקה הדבר יתבטא במתיחה או קריעה של רקמות חיבור כמו שריר, רצועה או גיד ולכן פציעה שכזו דורשת טיפול ופינוי דחופים לבית החולים. טיפול לקוי בפריקה עלול להסב נזק עתידי רב המלווה בפריקות חוזרות, דבר המצריך התערבות כירורגית.
איך נזהה פריקה?
תחושת כאב עז שאינו מאפשר אפילו תנועה מינורית ביותר. כמו כן יתכן וניתן יהיה להבחין בשינוי מבני הניכר לעין.
איך נטפל?
הטיפול השמרני בפריקה יחל במרבית המקרים עם נטילת משככי כאבים והשבת הכתף למקומה (בעזרת איש מקצוע בלבד וכמובן במידה והכתף לא שבה למקומה באופן עצמאי). לאחר מכן יקבל הפורק מתלה כדי למנוע תזוזה – דבר המאפשר החלמה לקופסית המפרק, אך זאת לתקופה קצרה בת ימים מספר על מנת למנוע הדבקויות, שינויים מבניים (קונטרקטורות) והיווצרות מצב של כתף קפואה. במקביל לכך יחל הליך פיזיותרפי הכולל הנעות פסיביות, חיזוק, שחרור והשגת טווח תנועה מלא.
פלישה כירורגית (שסיכוייה גבוהים מאוד – 95% לערך) תתבצע במצב חבלה טראומטית (ספורט, נפילה ועוד) שהביאה לקרע/ים מלאים של רקמות החיבור וסיכון גבוה לפריקות חוזרות.
